שלום ואמת - הרב ראובן זכאים - תוכנית 10 - ביטול אירועים בעקבות הקורונה HD
מה פסק הגאון רבי עקיבא אייגר לפני 190 שנה על המגיפה בזמנו? ומי חייב לשאת בהוצאות ביטול האירועים? ועוד עם הדיין הרב יוחאי חנסאב אב"ד משפט שלמה ודיין מרכז בוררות שלום ואמת, ועו"ד שלמה בן מנחם יו"ר הפורום לבתי דין לממונות של לשכת עוה"ד מחוז י-ם, השאלה השבועית: התחזות לשדכן בחור יצר קשר עם אבי בחורה, ושיכנע אותו לשדך את ביתו לבחור מסויים, שהפליג בשבחו. ה'שדכן' המוצלח היה לא אחר מאשר החתן בעצמו. האב השתכנע. הזוג נפגשו מספר פעמים, ראו כי טוב. וקבעו תאריך לחתונה. כשביקש האב הנרגש לשלם 'דמי שדכנות' כמנהגם, התברר לו שהשדכן היה חתנו המיועד בכבודו ובעצמו. האם מגיעים לחתן דמי שדכנות או לא?! השאלה הקודמת: שאלה הזיק בפורים מתוך שכרות האם חייב או פטור? הרמב"ם פסק, שגם מי שהיה שיכור ולא היה בהכרה שכלית חייב לשלם על הנזקים שעשה. והמהרש"ל כתב שאפילו הגיע לשכרותו של לוט (היינו, שכרות גמורה) הדין כן. ואפילו בפורים שיש מצוה להתבסם מכל מקום אין זה מתיר להשתגע ולהזיק לחבירו. ואף שהרמ"א הביא שנהגו לפטור את הבחורים שקרעו או הזיקו מתוך שמחה כי אין דרך להקפיד. מ"מ סייג וכתב שבית הדין יכול לעשות גדר וסייג כראות עיניהם. כמו כן צריך להדגיש: ראשית מה שציטט הרמ"א ממפרשי הגמרא, רק ש"נהגו" לפטור, לא שזהו מנהג מחייב. והרי אף הוא ציטט שהכל בגלל שאין דרך להקפיד, משמע אם הדרך להקפיד אינו יכול להישען על המנהג שנהגו. ועוד, שציין שבית הדין יכול לחייב ולאסור בתור גדר וסייג. גם המשנה ברורה ציטט את דברי הב"ח שמה שנהגו שלא להקפיד דוקא בהיזק קטן ולא בהיזק גדול. גם מרן הרב עובדיה יוסף בחזון עובדיה פסק לחייב את המזיק ואין שום חילוק בין פורים לימות השנה. וכדעת מהרש"ל. ושכן משמע בבית יוסף. וכן פסק בערוך השולחן.